רשלנות רפואית דלקת עור ממגע (Contact Dermatitis)

דלקת עור ממגע נגרמת כתוצאה מחשיפה לאלרגנים או גורמים מגרים אחרים . בדלקת עור ממגע הפגיעה תיהיה אך ורק באזורים השטחיים של העור. דלקת ממגע עורית גורמת לפריחה גדולה, שורפת, מגרדת שעלולה לקחת בין מספר ימים לשבועות עד שתעלם. ישנם מספר גדול של גורמים היכולים להוביל לדקלת עורית ממגע. בצפון ארצות הברית הסיבות השכיחות ביותר המובילות לדלקת ממגע עורי הם סוגים שונים של צמחים המכילים רעילים שונים כגון:

סוגים אחרים של מעוררי דלקת כזו הם סבונים וחומרי ניקוי. קיימים שלושה סוגים של דלקת מגע עורית:

  1. דלקת מגע עורית אלרגית
  2. דלקת מגע עורית מגרה
  3. ודלקת מגע עורית מקרינה

הטיפול בדלקת מגע עורי כולל תרופות נוגדות היסטמין, קומרפסים קרים במקרה של הופעת שלפוחיות, שתיפה עם מים וסבון יחד עם מים קרים מיד לאחר החשיפה למעורר הדלקת , ושימוש בסטרואידים במקרה הצורך.

למידע נוסף בנושא מחלות עור לחצו כאן

מקרי רשלנות רפואית – דלקת עורית ממגע

באופן כללי דלקת עורית ממגע אם תטופל באופן מקצועי ללא רשלנות רפואית באבחון, בטיפול, ובמעקב אין סיבה לצפות לסיבוכים שונים. אולם טיפול שלא ינתן כראוי או יגיע מאוחר מדי עלול למשל להאריך את תקופת הדלקת ויכול להוביל לגרד ממושך, דבר שיגרום לעליה באינטנסיביות הדלקת והגירוד, ולעיתים עלול להתפתח מצב בשם ניורודרמטיטס. ניורודרמטיטיס הוא מצב שבו אזור בעור אזור מגורד באופן כרוני הופך לעבה וגלדני. הטלאים הללו על העור יכולים להיות גסים, אדומים או כהים בהשוואה ליתר העור. גירוד עקבי יכול להוביל לדלקות בקטריאליות , צלקות עקביות או שינוי בצבע העור באזור הגרד.

 

עילות לתביעה ברשלנות רפואית של דלקת דלקת עורית ממגע

  • אבחון שגוי של דלקת כמשהו אחר לגמרי או אבחון בשלב מאוחר מדי של דלקת עור ממגע.
  • פעולות ומחדלים רשלניים שתוצאתם תוביל להפסקת הטיפול, עיכוב הטיפול, ביצוע פעולה רפואית לקויה או לא מתאימה שגרמה להחמרת המצב הרפואי של המטופל וגרימה לנזק גופני נוסף.
  • אנמזנה שנלקחה בצורה חלקית או לא מקצועית לגבי פעולות כירורגיות רלוונטיות בעבר או מחלות רלוונטיות.
  • אי הפניה לבדיקות מתאימות ובזמן המתאים לדוגמת בדיקות הדמיה (רנטגן או CT ).

לסיכום – יש בישראל ובחו"ל תביעות על רשלנות רפואית באי אבחון או בטיפול מאוחר או שגוי בנושא דלקת עור. במקרה כזה יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים ולגשת לייעוץ אצל עורך דין רשלנות רפואית אשר יוכל להעריך מה הסיכוי לזכות בפיצויים וכמה זמן זה אמור לקחת עד שמסתיים התהליך.

מומלץ לבחור עורך דין רשלנות רפואית מנוסה אשר יצא לו לטפל בכל שלל סוגי המקרים ובהם תיקי לידה, הריון, כירורגיה, אונקולוגיה, קרדיולוגיה וכדומה.

 

תביעה רפואית על ביופסיה או מלנומה

ישנם מקרים בהם מוגשת תביעה רפואית רבים בנושא ביופסיה או מלנומה. אמנם לא כמו במקרי רשלנות רפואית בלידה, אך במספרים לא מבוטלים. להלן מחקר בנושאים אלו שפורסם לאחרונה:

המחקר השווה שיטות ביופסיה, חלקית ומלאה, מבחינת דיוק באבחון ההיסטופתולוגי של מלנומה עורית וקביעת שלב המחלה באופן מיקרוסקופי (microstaging). המחקר כלל אוסף של מקרים אשר נאספו לאורך 12 שנים במרכז הפנייה שלישוני. במחקר נמצא כי בקרב חולים אלו, אבחון היסטופתולוגי שגוי נפוץ יותר במלנומות אשר עברו הערכה בעזרת ביופסיית punch וביופסיית shave מאשר בכריתה מלאה של הגידול. ללא קשר לסוג הביופסיה. השימוש בביופסיות punch ו-shave יכול להוביל גם לאי-דיוק בקביעת שלב המחלה באופן היסטופתולוגי.

ניסו להשוות בין שיטות ביופסיה, חלקית ומלאה, מבחינת דיוק באבחון ההיסטופתולוגי של מלנומה עורית וקביעת שלב המחלה באופן מיקרוסקופי (microstaging).

זה כלל ביופסיות חלקיות ומלאות. גורמים אחרים שנלקחו בחשבון היו מיקום אנטומי, סוג הרופא בתחילת ניהול המקרה, פיגמנטציה נמוכה (hypomelanosis), תת-הסוג של המלנומה, גודל דגימת הביופסיה, ביופסיות מרובות ועובי הגידול.

אבחון היסטופתולוגי (אבחון שלילי שגוי- בסך הכל או עם תוצאה שלילית כתוצאה מאבחון שגוי זה- ואבחון חיובי שגוי) ודיוק בקביעת שלב המחלה באופן מיקרוסקופי. שיעורי הסיכויים (odds ratios=Ors) ורווח סמך של 95% הושגו בעזרת רגרסיה לוגיסטית מרובת-נתונים.

נמצא קשר בין עלייה בסיכויים לאבחון היסטופתולוגי שגוי לבין ביופסית punch (שיעורי סיכויים של 16.6 עם רווח סמך של 95%, 10-27), (P<0.001) וביופסית shave (שיעורי סיכויים של 2.6 עם רווח סמך של 95%, 1.2-5.7), (P=0.02) בהשוואה לביופסית כריתה מלאה של הגידול. ביופסית punch נמצאה כקשורה לעלייה בסיכויים לאבחון שגוי עם תוצאה שלילית כתוצאה מכך (שיעורי סיכויים של 20 עם רווח סמך של 95%, 10-41), (P<0.001). גורמים נוספים הנמצאו כקשורים לעלייה בסיכויים לאבחון שגוי כוללים מלנומה מסוג acral lentiginous (שיעורי סיכויים של 5.1 עם רווח סמך של 95%, 2-13), (P>0.001), מלנומה של רקמת חיבור (desmoplastic melanoma), (שיעורי סיכויים של 3.8 עם רווח סמך של 95%, 1.1-13.0), (P=0.03) ומלנומה מסוג nevoid (שיעורי סיכויים של 28.4 עם רווח סמך של 95%, 7-115), (P<0.001). לביופסיית punch (שיעורי סיכויים של 5.1 עם רווח סמך של 95%, 3.4-7.6), (P<0.001) וביופסיית shave (שיעורי סיכויים של 2.3 עם רווח סמך של 95%, 1.5-3.6), (P<0.001), היו סיכויים מוגברים לאי-דיוק בקביעת שלב המחלה באופן מיקרוסקופי מול כריתה מלאה של הגידול. עובי הגידול היה הגורם המשפיע ביותר על אי-הדיוק של קביעת שלב המחלה באופן מיקרוסקופי כאשר נעשה שימוש בביופסיה חלקית (הסיכויים לעלייה משמעותית באי-דיוק בקביעת שלב המחלה באופן מיקרוסקופי עלו פי 1.8 עבור כל עלייה של 1 מ"מ בעובי הגידול, רווח סמך של 95%, 1.4-2.4), (P<0.001).

בקרב חולים במרכז הפנייה שלישוני עם מלנומה, אבחון היסטופתולוגי שגוי נפוץ יותר במלנומות אשר עברו הערכה בעזרת ביופסיית punch וביופסיית shave מאשר בכריתה מלאה של הגידול. ללא קשר לסוג הביופסיה, תוצאות שליליות בעקבות אבחון שגוי יכולות להתרחש. אולם, תוצאות שליליות שכאלו הן נפוצות יותר בשימוש בביופסיית punch מאשר בביופסיה shave או כריתה מלאה של הגידול. השימוש בביופסיות punch ו-shave יכול להוביל גם לאי-דיוק בקביעת שלב המחלה באופן היסטופתולוגי.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בביצוע ביופסיה או באבחון מלנומה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד רשלנות רפואית ענת מולסון

כותבים מאמרים ומקבלים תמלוגים

 

תביעת רשלנות רפואית – תביעות רשלנות רפואית

כללים פרוצדוראליים להגשת תביעת רשלנות רפואית דומים לכללים פרוצדוראליים בתחומים אחרים, ואלו נקבעים לפי חוק סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: החוק). רשלנות רפואית היא ענף של דיני נזיקין ולכן הכללים המהותיים שיחולו בה דומים לאלו החלים בתביעות נזקיות אחרות העוסקות ברשלנות.

תחומי רפואה שכיחים בתחום תביעות רשלנות רפואית

השוני בין תחומי רפואה שהוגשו בהם תביעות רשלנות רפואית בבית המשפט השלום או בבית המשפט המחוזי נובע מהסמכויות השונות של בתי משפט השונים, הקבועות בחוק סדר הדין האזרחי

.בית המשפט מחוזי מוסמך לדון בתביעות אשר שווין מ.2.5 מליון ₪ ומעלה. עולה כי התחום הרפואי שבו מספר תביעות גבוה ביותר בבית משפט השלום הוא אורטופדיה, ואילו תחום שבו הוגשו מספר תביעות גבוה ביותר בבית המשפט המחוזי הוא הריון או לידה.

תביעות רשלנות רפואית- צדדים

צד קבוע בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית יהיה הניזוק עצמו, ואם נפטר, עזבונו. הצד הנתבע בתביעה יכול להשתנות. לדוגמא קופת החולים, המדינה, הרופא המטפל, או המוסד הרפואי. בתי החולים בישראל מחולקים לשלושה סוגים עיקריים- בתי חולים בבעלות קופות החולים, בתי חולים פרטיים, ובתי חולים ממשלתיים שהם בבעלות המדינה. כך, כאשר הרשלנות ארעה בבית חולים השייך לקופת החולים, תביעת הרשלנות הרפואית תוגש כנגד קופת החולים. כמו כן, כאשר הרשלנות ארעה בבית חולים ממשלתי תוגש התביעה נגד מדינת ישראל. במקרה של בית חולים פרטי הנתבעים יהיו בית החולים המטפל והגוף האחראי עליו. עקרון התביעה בדיני הנזיקין הוא עקרון הכיס העמוק- כלומר הכיס שממנו יכול הניזוק להיפרע בגין הרשלנות. כיס זה יהיה בדרך כלל המדינה אם מדובר בקופת חולים או בית חולים ממשלתי או המוסד הרפואי שהעסיק את הצוות המטפל.

עילות תביעות נפוצות במקרי תביעת רשלנות רפואית

אותו מחקר שהתבצע במשרד המשפטים בחן גם מהן עילות תביעה נפוצות במקרי רשלנות רפואית. מהמחקר עולה כי עילת התביעה הנפוצה ביותר בשתי הערכאות היא רשלנות בלידה. בבית משפט השלום נפתחו 1,444 תיקים בעילה זו, ובבית המשפט המחוזי 1301 תיקים. לאחר מכן נפוצה עילת הפרה חובה חוזית בגינה נפתחו 151 תיקים בבית משפט השלום, ו-148 תיקים בבית המשפט המחוזי. לאחר מכן, הפרת חובה חקוקה אחרת והפרת חובה חקוקה מחוק זכויות החולה, ותיקים נוספים בעילות אחרות כגון: פגיעה בפרטיות, תקיפה, תרמית, כליאת שווא, ואפילו הפרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

משך הזמן הממוצע לניהול תביעות רשלנות רפואית

מחקר שהתבצע במשרד המשפטים בחן 4,559 תיקים שהוגשו לבית המשפט בין השנים 1993-2002. מהמחקר נלמד שמשך הזמן הממוצע לניהול תיק רשלנות רפואית בבית משפט שלום עומד על 2.5 שנים. כמו כן בבית המשפט המחוזי משך הזמן עומד על 3.5 שנים (משך זמן שאינו ארוך באופן משמעותי ממשך הזמן שלוקח לנהל תיק נזיקין רגיל). משך הזמן הממוצע של ניהול תיקי ערעור בתחום הרשלנות הרפואית בבית המשפט המחוזי עומד על 1.65 שנים. כמו כן משך הזמן הממוצע של ניהול תיק ערעור בתחום הרשלנות הרפואית בבית המשפט העליון עומד על 2.5 שנים.