רשלנות רפואית- עורכי דין

1.         התובעת, ילידת 1959, תהיה מיוצגת בתביעה זו על ידי משרד ב"כ הח"מ, וכתובתה להמצאת דואר תהיה כנ"ל.

2.         הנתבעת מס' 1 הייתה מעבידתה של התובעת בזמנים הרלבנטים לתביעה, והינה בית אבות לפנסיונרים בה שימשה התובעת כאחות מעשית.

3.         הנתבעת מס' 2 הייתה בכל הזמנים הרלבנטים לתביעה המבטחת של הנתבעת מס' 1 בפוליסת חבות מעבידים מס': 023261000321 או בכל פוליסה אחרת הנותנת כיסוי ביטוחי לסוג הארועים, כפי שארע לתובעת.

4.         בתאריך 26/7/02 חילקה התובעת, כמדי יום, תרופות לחולים. חלוקת התרופות נעשתה בחדר האוכל, כאשר שהו בו כל דיירי המחלקה. את חלוקת התרופות ביצעה התובעת באמצעות עגלת תרופות, עמה הלכה בין חולה לחולה. על עגלת התרופות היו דרך קבע גם אלכוהול לחיטוי, שמנים שונים, פלסטרים וכו'.

5.         בסיומו של הליך חלוקת תרופות, מוחזרת עגלת התרופות למקומה שבתוך חדר האחיות. על מנת להכניס את העגלה אל חדר האחיות נדרש תמרון מיוחד עם העגלה, זאת מאחר והדרך מחדר האוכל אל חדר האחיות הינה דרך מסדרון קטן וצר, ובעת הכנסת העגלה אל חדר האחיות נאלצות האחיות לבצע עם העגלה סיבוב של כמעט 180 מעלות בכדי להכניסו לפתח חדר האחיות.

6.         נוכח הבעיה בתמרון עגלת התרופות לתוך חדר האחיות, קרה לא אחת כי בעת הכנסת העגלה לחדר, נדפקה העגלה במשקופים, וחפצים שהיו עליה עפו מתוך העגלה.

7.         בעת שסיימה כאמור התובעת ביום 26/7/02, את חלוקת התרופות, והחלה בהכנסת העגלה לתוך חדר האחיות, התנגשה עגלת התרופות במשקופי החדר ובקבוק שמן עף מתוך העגלה על הרצפה ונשפך.

8.         כאשר ניסתה התובעת לנקות את הכתם שנוצר על הרצפה, היא מעדה על החומר, החליקה על הרצפה, ונחבלה בצורה קשה בגבה.

9.         מייד לאחר הנפילה החלה התובעת לחוש בכאבים חזקים בגב התחתון ומכאבים בברך השמאלית. על אף כאביה החזקים, ומאחר והייתה האחות היחידה במחלקה באותו הבוקר, המשיכה התובעת בעבודתה עד לסיום המשמרת, וחזרה לנוח בביתה.

10.        התובעת פנתה כבר למחרת הארוע לרופא, וקיבלה ממנו הפנייה לצילום ומרשם למשככי כאבים. ואולם, משהכאבים לא שככו בחלוף הזמן, ואף הלכו והתגברו, פנתה התובעת לקבלת סיוע רפואי אינטנסיבי יותר, לרבות טיפולי כירופרקטיקה, טיפולים בדיקור וטיפולים בזריקות נגד הכאב. במקביל המשיכה התובעת בעבודתה חרף הכאבים הקשים.

מצ"ב תיעוד רפואי רלבנטי כנספח א' לכתב התביעה.

11.        התובעת תטען כי הנתבעת מס' 1 חבה בפיצויה המלא בגין נזקיה תוצאת הפגיעה כפי שיפורט להלן, וכי הנתבעת מס' 2 חבה בפיצוי כתוצאה מהפגיעה בהיותה המבטחת של הנתבעת מס' 1 .

12.        התובעת תטען כי לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת, מהן הנסיבות שגרמו לפגיעתה וכי הנזק נגרם ע"י נכס, אשר לנתבעת מס' 1 הייתה השליטה המלאה עליו, וכי הארוע שגרם לפגיעה מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבעת מס' 1 לא נקטה זהירות סבירה ולכן עליה נטל הראיה להוכיח כי לא הייתה בארוע הנדון התרשלות שתחוב בגינה.

13.        לחילופין, תטען התובעת כי הפגיעה ארעה עקב רשלנותה הבלעדית ו/או המכרעת והחמורה של הנתבעת מס' 1 /ואו מי מעובדיה ו/או מי משלוחיה ו/או נציגיה ו/או מי מטעמה, ואשר התבטאה בין היתר במעשיהם ו/או במחדליהם /ואו בהפרת חובות חקוקות כמפורט להלן:

א.         לא העמידה לרשות התובעת עגלה תקנית לחלוקת תרופות. ו/או,

ב.         לא ווידאה כי מתוך העגלה לא יוכלו ליפול חומרים מסוכנים אשר יסכנו את האדם העומד לידה. ו/או,

ג.          לא הסבירה כראוי לתובעת את הסכנה שבנפילת חומרים מתוך העגלה. ו/או,

ד.         דרשה מהתובעת לבצע עבודה מבלי שהיו לה את הכלים המתאימים לכך. ו/או,

ה.         לא הדריכה את האחיות, ובכללן התובעת בשימוש נכון בעגלת התרופות. ו/או,

ו.          דרשה מן האחיות, ובכלל זה התובעת, לתמרן את עגלת התרופות דרך מסדרון קטן וצר אל תוך חדר האחיות, ובכך סיכנה את חיי התובעת. ו/או,

ז.          לא דאגה למקום נוח לאחזקת עגלת התרופות. ו/או,

ח.         לא פיקחה ו/או לא פיקחה כיאות על תנאי העבודה. ו/או,

ט.         עשתה מעשה שלא כדין ולחילופין חדלה מחובה משפטית כאשר המעשה או המחדל סיכנו את הבטיחות, הבריאות והנוחות של העובדים, והתובעת בתוכם. ו/או,

י.          לא נהגה כדרך שמעבידים סבירים במחלקה רפואית היו נוהגים באותן נסיבות. ו/או,

יא.        הפרה הוראות כל דין.

14.        בעקבות התאונה סובלת התובעת מכאבים חוזרים ונשנים בגב התחתון ומכאבים בברך שמאל. לאחר שהטיפול השמרני אותו ניסתה התובעת לא עזר, הופנתה היא לביצוע בדיקת CT של ע"ש מותני ביום 19/9/02. הבדיקה הדגימה בקע דיסק פורמינלי משמאל במרווח בין חולייתי L3-4 עם לחץ ניכר על השורש, ובלט דיסק במרווח בין חולייתי L4-5 ו- L5-S1.

העתק בדיקת CT מצ"ב כנספח ב' לכתב התביעה.

15.        כתוצאה מהכאבים החזקים בגב ובברך, לא יכלה התובעת להמשיך ולתפקד כאחות, זאת על אף מאמציה לחזור ולעבוד בצורה רגילה גם לאחר התאונה. בחודש ספטמבר 2002, כחודשיים לאחר הארוע, הפסיקה התובעת את עבודתה במחלקה נוכח הוראת מעסיקיה כי חל עליה איסור מוחלט להמשיך ולהרים חולים, כפי שעשתה עד אז למרות פגיעתה.

העתק אישורי אי כושר מצ"ב כנספח ג' לכתב התביעה.

העתק אישור רופא תעסוקתי מצ"ב כנספח ד' לכתב התביעה.

16.        התובעת הועברה למחלקת החלמה ותשושים אצל הנתבעת מס' 1 אשר בה לא נדרשת כמעט עבודה פיזית, ואולם גם בעבודה זו התקשתה להתמיד נוכח כאבי הגב בעת כל מאמץ, ולפיכך פוטרה בסופו של דבר, ביום 31/1/04, על ידי הנתבעת, עקב מצבה הרפואי.

העתק מכתב הפיטורין מצ"ב כנספח ה' לכתב התביעה.

17.        התובעת פנתה לביטוח הלאומי לשם קביעת דרגת נכותה כתוצאה מפגיעתה בעבודה. הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קבעה כי לתובעת הייתה נכות זמנית בשיעור של 20% עד ליום 30/6/03. ממועד זה קבעה הועדה כי לא נותרה לתובעת נכות לצמיתות.

18.        ד"ר לוניקופף, מומחה בתחום הכירורגיה האורטופדית, אשר בדק את התובעת קבע כי נותרה לה 10% נכות לצמיתות כתוצאה מארוע הנפילה.

19.        המומחה קבע בחוות דעתו כי התובעת סובלת מכאבי גב, מכאבים בברך ומזרמים בברך בעת הליכה, מקושי בפעולות כיפוף והרמה, מקושי בעלייה במדרגות ומהיתפסות חוזרת ונשנית של הגב.

חוות דעתו של דר' לוינקוף מצ"ב כנספח ו' לכתב התביעה.

התובעת תטען כי נכותה התפקודית עולה על נכותה הרפואית, במיוחד נוכח העובדה כי בשל מצבה הרפואי ומגבלותיה התפקודיות לא הצליחה לשוב למעגל העבודה מאז הארוע.

20.        עובר לארוע, הייתה התובעת אישה בריאה ללא בעיות רפואיות מיוחדות, אשר עבדה כאחות מעשית וביצעה עבודה פיזית רבה, לרבות הרמת חולים ורחצתם.

21.        בעקבות התאונה, איבדה התובעת את מקור פרנסתה, ועד היום לא עלה בידה לשוב ולמצוא עבודה המתאימה למגבלותיה הרפואיות.

22.        בעקבות הפגיעה נגרמו לתובעת בעבר הפסדי השתכרות. כן נפגע כושר עבודתה ויכולת השתכרותה לעתיד.

23.        בשל נזקיה בפגיעה, נזקקה התובעת ותזקק בעתיד לטיפולים רפואיים, ונגרמו לה בעבר וייגרמו לה בעתיד הוצאות הכרוכות בקבלת הטיפול הרפואי.

24.        בשל נזקיה מהפגיעה נפגע כושר תפקודה היומיומי של התובעת, והיא נזקקה בעבר ותזדקק בעתיד לעזרת הזולת.

25.        בשל נזקיה מהפגיעה נזקקה התובעת לנסיעות מיוחדות ונגרמו לה בעבר, ויגרמו לה בעתיד, הוצאות הכרוכות בנסיעות.

26.        בעקבות הפגיעה נגרמו לתובעת נזקים מיוחדים כדלקמן:

א.         הפסדי שכר -                                         100,000 ₪

ב.         עזרת הזולת, לרבות ע"י בני משפחה –      80,000 ₪

ג.          נסיעות -                                                20,000  ₪

ד.         טיפולים רפואיים ושונות, לרבות חוו"ד     20,000 ₪

_________________________________________________

סה"כ                                                                220,000 ₪

27.        בית המשפט הנכבד מתכבד להעריך את נזקיה הכלליים של התובעת בראשי הנזק הבאים:

א.                  כאב וסבל.

ב.                  הפסד שכר ופנסיה.

ג.                    הפסד כושר השתכרות ויכולת השתלבות במעגל העבודה.

ד.         עזרת הזולת.

ה.         הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה.

ו.          כל נזק נוסף כפי שיוכח בבית המשפט.

28.        לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה.

29.        אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעות לדין, ולחייבן ביחד ולחוד לשלם לתובעת את מלוא נזקיה המיוחדים והכלליים, בצירוף הפרש הצמדה וריבית כחוק, מיום התאונה ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ.