רשלנות רפואית- עורכי דין

1.         התובעת, ילידת 1941, תהיה מיוצגת בתביעה זו ע"י משרד עו"ד ענת מולסון החתומה מטה.

2.         הנתבעת מס' 1 הינה עירייה כמשמעות המונח בפקודת העיריות (להלן: "העירייה"), וככזו רשאית להיתבע.

3.         הנתבעת מס' 2 הינה חברה לביטוח בע"מ, אשר בכל המועדים הרלבנטים לתובענה זו ביטחה את הנתבעת מס' 1 בפוליסת צד ג' ו/או בכל פוליסה רלבנטית אחרת הנותנת כיסוי ביטוחי לנזקים מסוג אלו אשר ארעו לתובעת.

4.         בתאריך 11/4/03, בעת שהייתה התובעת בדרכה לביתה מן המזנון שבכניסה לבית החולים איכילוב שברחוב ויצמן 6 בתל אביב, נתקלה בזיז/מסמר שבלט מתוך המדרכה והיא הוטחה בצורה קשה על הארץ ונפגעה בכל חלקי גופה ובמיוחד במרפק יד ימין.

5.         הזיז הבולט היה חלק מאוהל שנבנה בכניסה לבית החולים "איכילוב" בתקופת מלחמת המפרץ. האוהל תוכנן לשמש כמיון ראשוני לנפגעי התקפה, והוא כוסה כולו ביריעות ברזנט שקובעו למדרכה באמצעות אותם זיזים גדולים.

בעת הנפילה, הוסטו יריעות הברזנט הצידה כך שהזיז הבולט נותר באמצע המעבר להולכי הרגל.

6.         התובעת תטען כי הנתבעת מס' 1, בהיותה אחראית על הדרכים שבתחום שיפוטה, אחראית באופן מלא לנזקה הרפואי כתוצאה מהתאונה. הנתבעת מס' 2 אחראית כמבטחת של הנתבעת מס' 1.

7.         התובעת תטען כי לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת מהן הנסיבות שגרמו לתאונה וכי הנזק נגרם על ידי נכס אשר לנתבעת מס' 1 הייתה שליטה מלאה עליו וכי הארוע שגרם לפגיעה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה זהירות סבירה, ולכן נטל הראייה עליה להוכיח כי לא היה בארוע התאונה התרשלות אשר בגינה תחוב.

8.         לחילופין תטען התובעת כי התאונה ארעה עקב רשלנותה הבלעדית ו/או המכרעת והחמורה של הנתבעת מס' 1 בהיותה הבעלים ו/או המחזיקה ו/או האחראית ו/או התופסת במקרקעין בה ארעה התאונה ואשר התבטאה בין היתר במעשים ו/או במחדלים ו/או הפרת חובות חקוקות כמפורט להלן:

א.         לא העמידה לרשות המשתמשים בדרך מקום בטוח להלך בו.

ב.         לא דאגה לסלק מבעוד מועד את המפגע אשר גרם לתאונה.

ג.          לא נקטה בכל פעולה שהיא לאזהרת העוברים והשבים במקום מהסכנה שבהליכה.

ד.         התעלמה משך תקופה ארוכה מן המפגע שבדרך.

ה.         אפשרה להולכי רגל תמימים, והתובעת בתוכם, להשתמש בדרך כאשר מצוי בה מפגע בטיחותי חמור.

ו.          הפרה את פקודת העיריות בנוגע לתקינותם של דרכים.

ז.          עשתה מעשה שלא כדין ולחילופין חדלה מחובה משפטית כאשר המעשה או המחדל סיכנו את החיים, הבטיחות, הבריאות או הנוחות של ציבור המשתמשים בדרך, והתובעת בתוכם.

ח.         לא נהגה בדרך שבעלי פיקוח ושליטה על מקרקעין היו נוהגים באותן נסיבות.

ט.         לא נהגה כעירייה סבירה.

9.         מאחר והתובעת חשבה לתומה כי הכאבים ייפסקו, לא פנתה באופן מיידי לטיפול רפואי, ואולם משהתגברו הכאבים פנתה למחרת הארוע, ביום 12/4/03 לבית החולים "איכילוב" שם אובחן כי היא סובלת משבר מרוסק של ראש הרדיוס במרפק ימין.

10.        התובעת אושפזה באופן דחוף במחלקה האורתופדית בבית החולים, וביום 13/4/03 עברה ניתוח לכריתת ראש הרדיוס הימני, זאת מאחר ולא ניתן היה לשחזר את העצם.

11.        ידה של התובעת קובעה בתוך סד מפלסטיק, והיא שוחררה לביתה ביום 14/4/03 עם המלצות להמשך מעקב רפואי אצל רופא מטפל, למנוחה בביתה, ללקיחת משככי כאבים, ולביקורת במרפאה.

12.        משכאביה והגבלות התנועה בידה של התובעת לא פסקו, היא הופנתה לטיפולי פיזיוטרפיה משקמת, ואולם למרות הטיפול האינטנסיבי לא הוטב מצבה.

13.        מאז התאונה וכתוצאה ממנה סובלת התובעת מכאבים עזים במרפק יד ימין ובשורש כף יד ימין. בקור חלה החמרה בכאבים אלו. בנוסף, סובלת התובעת מהגבלה בטווח התנועות, והיא מתקשה בתפקוד היומיומי.

מצ"ב כנספח א' תיעוד רפואי רלבנטי.

14.        התובעת נבדקה על ידי מומחה בתחום הכירורגיה האורטופדית, ד"ר לוינקופף, אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 45(5)ב' לקובץ התקנות של הביטוח הלאומי.

מצ"ב חוות דעתו של ד"ר לוינקופף כנספח ב' לכתב התביעה.

15.        עובר לתאונה סייעה התובעת לבעלה במזנון אשר בבעלותם, בבית החולים איכילוב. לאחר התאונה, לא יכלה התובעת לשוב ולסייע לבעלה נוכח כאביה והגבלתה הממשית בתפקוד היומיומי.

16.        עובר לתאונה תפקדה התובעת באופן מלא וסדיר ביחס לגילה וללא מגבלה מיוחדת.

17.        בעקבות פציעתה נגרמו לה בעבר וייגרמו לה בעתיד הפסדי שכר. כן נפגע כושר השתכרותה ויכולת עבודתה באופן מוחלט.

18.        בשל נזקיה מהתאונה נזקקת התובעת לטיפולים רפואיים מרובים, ונגרמו לה בעבר ויגרמו לה בעתיד הוצאות הכרוכות בקבלת הטיפולים.

19.        בשל נזקיה מהתאונה נפגע כושר תפקודה היומיומי של התובעת, והיא נזקקה בעבר ותזקק בעתיד לעזרת הזולת, הן בשכר והן על ידי בני משפחתה. כך לדוגמא, לאחר התאונה ולמשך תקופה ארוכה, נזקקה התובעת לשירותיה של עובדת זרה פעמיים בכל שבוע.

כיום מתקשה התובעת לתפקד והיא נזקקת לעזרה בכל הכרוך בנקיון הבית, בביצוע קניות, הרמת וסחיבת דברים, בישול וכו'. למעשה תפקודה התקין של התובעת נפגע כתוצאה מפגיעתה הקשה ביד בעת התאונה, והיא תלויה היום בעזרתם של אחרים.

20.        בשל נזקיה מהתאונה נזקקה התובעת לנסיעות מיוחדות ונגרמו לה בעבר ויגרמו לה בעתיד הוצאות הכרוכות בנסיעות.

21.        בעקבות פציעתה בתאונה סובלת התובעת ותסבול כל חייה מכאבים, סבל, עגמת נפש ופגיעה באיכות חייה, במידה ניכרת.

22.        בעקבות התאונה נגרמו לתובעת נזקים מיוחדים כדלקמן:

א.         הפסדי שכר -                                                                            50,000 ₪.

ב.         עזרת הזולת, לרבות ע"י בני משפחה –                                          50,000 ₪.

ג.          נסיעות –                                                                                    10,000  ₪.

ד.         הוצאות רפואיות –                                                                      15,000 ₪.

ה.         שונות לרבות בגין חוות דעת –                                                     10,000 ₪.

ו.          סה"כ –                                                                                     135,000 ₪.

23.        בית המשפט הנכבד מתבקש להעריך את נזקיה הכללים של התובעת בראשי הנזק הבאים:

א.         הפסד שכר והפסד פנסיה.

ב.         הפסד כושר השתכרות ויכולת השתלבות בעבודה.

ג.          כאב וסבל.

ד.         עזרה וסיוע מן הזולת.

ה.         הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה.

ו.          כל נזק נוסף כפי שיוכח בבית המשפט.

24.        לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה.

25.        אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, להזמין את הנתבעות לדין, ולחייבן לשלם לתובעת את מלוא נזקיה המיוחדים והכלליים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום התאונה ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ.תביעה נגד אריה חברה לביטוח- תביעות נגד אריה