רשלנות רפואית

החוק מחייב את הרופאים להסביר למטופל את הסיבוכים אשר שכיחותם גבוהה מאחוז אחד. כאשר מוסר הרופא את המידע הזה לחולה, הוא חייב להביא בחשבון גורמים נוספים: האם הניתוח מתוכנן לשפר את איכות החיים, או למנוע נזקים עתידיים? האם הניתוח נעשה לצורכי אסתטיקה, או שמא הוא מיועד להצלת חיים, או למניעת נזקים בריאותיים מיידיים? גורמים אחרים שאותם מביא הרופא בחשבון הם גיל החולה ומצבו הבריאותי הכללי, תוחלת חייו, וכמובן – האם יש חלופות טיפוליות. לא אחת ההחלטה וההמלצה הרפואית הן קלות וחד- משמעיות, אולם רבות מן ההחלטות הן קשות ומורכבות, ועל כן חיוני לשתף את החולה בהחלטות תוך הסבר מפורט של שיקול הדעת הרפואי.

סיבוך של טיפול רפואי הוא כל מה שסוטה מן המהלך הרגיל והצפוי של הפעולה, או כל אירוע חריג, אף אם אינו קשור ישירות לפעולה, אירוע המפריע להחלמה הנורמלית או גורם נזק, חולף או קבוע.

דוגמאות לכך הן רבות. למשל: כאשר מבצעים כריתת מעיים עם חיבור מחדש, השקה, הצפי הוא לאיחוי ותפקוד מלא של המעיים תוך כמה ימים. כל הפרעה להחלמת ההשקה נחשבת לסיבוך ישיר של הניתוח. אם חולה לוקה בדלקת ריאות במהלך אשפוזו, הרי זה סיבוך עקיף לניתוח.

הרופא המנוסה, או ספר הלימוד ברפואה, יודעים למנות עשרות רבות של סיבוכים ישירים ומאות סיבוכים עקיפים לכל פעולה כירורגית, אפילו המינורית ביותר. כך, למשל, לקיחת דם פשוטה המתבצעת יום-יום בכל מרפאה עלולה להסתיים בסיבוך רציני עד כדי אובדן גפה. מובן שסיבוך זה נדיר ביותר, אבל הוא אחד מעשרות סיבוכים ידועים העלולים להיגרם מפעולה שגרתית של לקיחת דם.

רוב הסיבוכים מוכרים, ושכיחותם ידועה גם היא בהתייחסות לסוג הפעולה המבוצעת, וכך יכול הרופא להסביר למטופל את הסיבוכים הצפויים ובאיזו סבירות יופיעו. הרופא, בבואו להמליץ על טיפול, שוקל את הסיבוכים האפשריים ומעריך אם התועלת מן הטיפול עולה על הנזק הפוטנציאלי.

כולנו היינו רוצים שבני אדם בכלל, ורופאים בפרט, לעולם לא יטעו, כי טעות של רופא עלולה לעלות בחיי אדם. אבל רופא, כמו כל בן-תמותה, טועה, טעויות ברפואה מתרחשות בשכיחות כה גבוהה עד שאפילו העיתונות היומית החלה לדווח עליהן כעל מגיפה של דורנו.

הסיבות לטעות הן רבות ומגוונות, ורבים מטובי החוקרים נותנים דעתם עליהן. חקר הטעויות ברפואה – הסוגים השונים, ההסברים, דרכי המניעה וכיוצא-באלה – הוא תחום מהותי לרפואה בת-זמננו. ניתן לצמצם את שיעור הטעויות, אולם כנראה לא ניתן להכחידן לחלוטין. יש המדקדקים על קוצו של יוד, ויש המבקשים להגיע לתקן מתקבל על הדעת. והאמת, כרגיל, תהיה באמצע.

טעות יכולה לנבוע מחוסר ניסיון, מחוסר ידע, משכחה, מאי-הבנה בין אנשי הצוות של בית החולים, מכתב-יד לא קריא, ועוד ועוד. כמות המחקרים הרפואיים שנעשתה בעניין עצומה, ומסתבר כי החולה עשוי לתרום את חלקו כדי למנוע טעויות רפואיות.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו"ד טל נבו, בטלפון 0524787850 או במייל: talnevo@bezeqint.net