רשלנות רפואית פסקי דין

רשלנות רפואית הוא תחום משני בדיני נזיקין תחת עוולת "רשלנות" פסקי דין בנושא רשלנות רפואית נקבעים ע"י בית משפט שלום, מחוזי או עליון, לפי סטנדרט אשר בד"כ מונחה ע"י העליון. פסקי דין רשלנות רפואית יכולים לעסוק לדוגמא ברשלנות בזמן לידה או בזמן הריון, או אבחון שגוי או מאוחר של מחלה, רשלנות  רפואית בביצוע ניתוחים וכדומה. פסקי דין ברשלנות רפואית לפי חוק זכויות החולה יכולים לעסוק לדוגמא בטיפול רפואי לא שקוף או לא חשוף, בהפרת חובת סודיות או בהיעדר תעוד מסמכים רפואיים וכדומה.

דוגמאות- רשלנות רפואית פסקי דין:

רשלנות רפואית פסקי דין: ת"א. 93/02 איתמר נ' מדינת ישראל- התובעים הגישו תביעה הפיצויים נכגד הנתבעות בשל נזק גוף שנגרם לו לפי טענתו במהלך הניתוח אשר עבר בבית חולים איכילוב שמופעל ע"י מדינת ישראל ועירית ת"א). במהלך שנת 2001 הרגיש התובע בגוש בידו הימנית ולכן גם פנה אל רופא. האורטופד שמטעם קופת חולים היפנה אותו אל בדיקת MRI. בהמשך לבדיקה זאת היפנה את התובע אל בדיקה נוספת- ביופסית מחט CT על מנת לקבוע אם אגן מדובר בגידול שפיר או ממאיר. הבדיקה הזו לא העלתה תוצאות חד משמעיות. בהמשך עבר התובע ניתוח להוצאתו של הגוש, כשבמהלך הניתוח בוצעה כריתה מלאה של הגידול, כולל גיד של השריר ביצפס אשר היה בתוך ריקמת הגידול. הדו"ח אשר חובר לגבי ניתוח זה קבע כי הגידול אינו ממאיר. לאחר ביצוע הניתוח הופיע אצל התובע שיתוק של עצב רדיאלי. בית משפט קבע כי הצוות הרפואי לא מסר לתובע את כל המידע הנדרש משום שלא הסביר לו שיש סיכוי שידו תישאר משותקת בעקבות הניתוח. בית המשפט פסק לתובע פיצוי של מאה אלף ש"ח.

רשלנות רפואית פסקי דין: ערעור אזרחי 6160/99 דרוקמן נ' בית חולים לניאדו- אימם של המערערים ניפטרה עקב כשלון בביצוע ניתוח חרום אשר נערך בה בביה"ח. התובעים הגישו תלונה למנכ"ל משרד הבריאות, שמינה ועדה לבדיקת האירוע שקבעה שהתנהגות הצוות הרפואי בדנן הייתה סבירה. המסמכים הרפואיים הרלבנטיים לניתוח שעברה והיו מונחים בפניה של הוועדה אבדו במהלך השנים ולא ניתן לאתרם. לאחר קביעת הועדה כי הצוות הרפואי נהג כשורה, החליטו המערערים להגיש תביעת רשלנות רפואית במתן טיפול לאימם. בית משפט עליון ציין כי ההלכה היא כי חובה על רופאים לדאוג ל-תיעוד של מימצאים וטיפולים בזמן אמת שמתייחסים לאל הטיפול בחולה וכן לשמירה של התיעוד הזה. בית המשפט מציין כי יש צורך בתעוד לא רק בשביל קיום מעקב רציף, ראוי ואחראי אחר התפתחות הדברים לשם קבלת ההחלטות המתאימות, אלא גם על מנת שיהווה ראיה לאירועים ולהתפתחויות אשר התרחשו בעבר.

להעדר התיעוד הרפואי יכולות שתהיינה 2 השלכות: אחת, הקמתה של עילה לתביעה עצמאית בשל "נזק ראייתי" אשר נגרם לתובע עקב אובדן מסמכים או אי תיעוד, כאשר היא כשלעצמה מקנה לתובע זכות לקבלת פיצויים, ושנייה שהיא העברתו של הנטל השכנוע, כלומר- על הנתבעים להוכיח כי לא הייתה רשלנות רפואית בטיפול. בית משפט עליון הורה במקרה זה להחזיר את התביעה לביהמ"ש המחוזי על מנת שיקבע מהו גובה הנזק הקשור סיבתית לרשלנות הנתבעים.

פסקי דין רשלנות רפואית מושפעים בעיקר מקביעותיו של בית משפט עליון אשר מתווה באותם פסקי דין, מה מצופה מרופא סביר וממערכת הבריאות, בעיקר לאור חוק זכויות החולה.