רשלנות רפואית ייעוץ גנטי /בייעוץ גנטי

רשלנות רפואית יעוץ גנטי/ ייעוץ גנטי, היא נושא המאמר שלהלן:

בתיה"מ מתייחסים בצורה קשה בכל הקשור לטיפול באם ובעוברה במהלך ההריון והלידה. בהתאם לכך בוחנים בתיה"מ תוך הקפדה יתרה את התנהלותם של רופאים בטיפול הניתן על ידם טרם ו/או במהלך ו/או לאחר ההריון. רשלנות רפואית עשויה להתעורר כבר בשלב הסקר הגנטי, כאשר בני זוג פונים אל ייעוץ גנטי עוד בטרם נוצר הריון. רשלנות רפואית בתחום בדיקות גנטיות בהריון מתקיימת כתוצאה מכך שיש אי הפניה אל יעוץ גנטי כללי או ספציפי או כתוצאה מתן יעוץ גנטי שגוי המוביל להחמצת גילוי מחלה תורשתית אצל העובר לאורך ההריון.

כידוע, במקרה בו מאותרת נשאות למחלות תורשתיות ו/או מומים מולדים אצל מי מבני הזוג, נדרש ביצוע מעקב הריון קפדני יותר אחר העובר המתפתח ברחם כדי להבטיח את שלומו ובריאותו. על כן, אי גילוי נשאות ו/או מומים עלול להוביל למצב אקוטי בו נולד ילד בעל מום ו/או מחלה בלתי ניתנת לריפוי.

תיק אזרחי 1204/02 הינו מקרה של רשלנות רפואית ביעוץ גנטי

בשנת 1990 היתה האשה בתחילתו של הריון ולכן פנתה עם בעלה אל מומחה ייעוץ גנטי, כדי שינקוט בכל אמצעי הזהירות שנדרשים על מנת למנוע לידתו של תינוק אשר ייהא נגוע במחלה גנטית. בבדיקות שערך המומחה, אכן נמצאה קיומה של מחלה תורשתית מסוג ALD.

למרות המימצאים, קבע המומחה כי לנוכח העובדה שהעובר ממין נקבה והמחלה ידועה כמחלה הפוגעת בזכרים , התינוקת שתיוולד תהא רק נשאית של המחלה ולא תחלה במחלה קשה זו.

התינוקת נולדה להוריה בשנת 1990 בריאה לכאורה. אך בחלוף כ – 10 שנות חיים, היא אובחנה כסובלת ממחלת ALD וכתוצאה מכך,הפכה לנכה קשה.

בתביעה זו, שעניינה "הולדה בעוולה" עתרו הבת החולה ושני הוריה וביקשו לחייב את המומחה הגנטי ואת קופ"ח כללית, בפיצויים בגין נזקים שלהם.

בפסה"ד אשר ניתן על ידי השופטת ורדה מרוז, בחן ביה"מ כיצד הרופא הסביר היה נוהג בנסיבות העניין ובאם התנהגות הרופא דנן נופלת מרמת הזהירות הנדרשת מהרופא הסביר. המבחן הוא אובייקטיבי – נורמטיבי.

המבחן שקובע בבחינת שאלה, מתי על הרופא להעמיק חֵקֶר ולברר את העובדות, הינו מבחן הרופא הסביר, דהיינו האם בהתאם למידע שהיה בידי הרופא המטפל, רופא סביר היה מעמיק וחוקר.

במקרה הנדון, הוסכם בין הצדדים כי מחלת ALD בנקבות הינה נדירה. כמו כן, אין חולק, כי דרך גרימת המחלה, כפי שאירעה אצל התובעת, לא הייתה מוכרת בספרות המקצועית.

בית המשפט קבעי כי אין רופא יוצא ידי חובתו, אם החלטתו נסמכת אך ורק על פי הממצאים הגלויים בפניו, מבלי שחקר ובירר אחר ממצאים נוספים, הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה. מקרה נדיר אינו בהכרח מקרה שלא ניתן לצפותו.

התובעים בחרו במומחה הספציפי בשל מומחיות המיוחדת בחקר מחלה, ניסיונו העשיר בייעוץ גנטי ומקצועיותו הרבה. הם בטחו בו, כי ישכיל למנוע לידת יילוד הלוקה במחלה.

אמצעי הזהירות, אשר שומה על הרופא לנקוט בהם, אינם מתמצים בגבולות הצרים של הטיפול הקונקרטי.

בנסיבות אלו, הרופא שנתבע, שידוע כרופא מומחה בתחום יעוץ גנטי וכמי שהתמחה בחקר מחלה מסוג ה – ALD, מחויב לצפות גם תופעה זו, גם אם היא נדירה.

ביהמ"ש קבע, כי חרף נדירותה של המחלה, יכול היה לנהוג באמצעי זהירות שנדרשים לאיתור, אבחון ומניעה. על כן, קובע ביה"מ, כי המומחה הפר את חובת הזהירות שמוטלת עליו, כאשר חרג מאמצעי הזהירות הסבירים, כפי שהיה נוהג בנסיבות העניין רופא סביר.

בית המשפט פסק פצויים בגין נזקיהם של ההורים והילדה בסך של כשנים עשר מיליון ש"ח.

עורך דין רשלנות רפואית טוען כי מדובר בפסקת פיצויים מהגבוהים בישראל.