רשלנות רפואית – איחור באבחון

איחור באבחון/אבחון שגוי/ גילוי מאוחר של מחלות, גידולים, סרטן השד, כליה, עור מלנומה, העצם, הדם, קרצינומה, הקיבה, המעי, צוואר הרחם, האשך, הריאה ועוד

רשלנות רפואית- איחור באבחון מחלות / גידולים

חלק גדול מסך תביעות רשלנות רפואית המוגשות בישראל, נוגעות לעניין איחור באבחון מחלות או גידולים. בד"כ מדובר על מצבים בהם החולה מתלונן בפני הרופא על סימפטומים של כאבי ראש, טשטוש ראיה, הקאות וכדומה, אשר צריכים לעורר חשד מצד הרופא לבעיה האמיתית ממנה סובל החולה ואשר מחייבים את הצורך בביצוע בדיקת C.T או בדיקות אחרות.

ככלל, קובעת ההלכה כי יש לבחון את סבירות התנהגות הרופא על-פי אמות המידה המקובלות בתקופה בה נטען כי בוצעה הרשלנות ועל-פי הידע הרפואי שהיה ידוע בשעת מעשה.

זהו מבחן "הרופא הסביר", כלומר האם הרופא התנהג באותה שעה על פי הסטנדרט המצופה מרופא סביר. במידה ולא התנהג כ"רופא סביר", בית המשפט מטיל עליו ו/או על המוסד הרפואי בו עבד את האחריות וקובע כי אכן הייתה רשלנות, אך על מנת לזכות בתביעה, לא די כי הרופא התרשל ויש צורך להוכיח כי הרשלנות גרמה באופן ישיר לנזק ממנו סובל התובע.

את הנזק, על התובע להוכיח באמצעות חוות דעת של רופא פרטי מטעמו והיא אמורה לקבועה האם ישנם "אחוזי נכות" והאם קיים אובדן סיכויי החלמה והוצאות רפואיות ואחרות אשר על התובע להוציא למשך יתרת תוחלת חייו.

התביעה יכולה להיות מוגשת עד 7 שנים ממועד התגבשות העילה, אך כמובן שלא כדאי לחכות עם הגשת התביעה ויש להיוועץ בעו"ד בנוגע לזמו הנכון להגישה. אם עוה"ד מעריך את התביעה בפיצוי בסך עד 2.5 מיליון היא תוגש לבית משפט השלום ואם הוא מעריך שהיא שווה למעלה מכך- תוגש לבית משפט המחוזי.

להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 03-6025061 או במייל: legalnet@bezeqint.ne